כולנו קוראים מפעם לפעם בעיתון על עבירות מין שנעשו כלפי קטינים מצד אנשים מבוגרים – וכמובן מתמלאים בכעס וזעם כלפי אותם אנשים אשר ניצלו את תמימותם של הילדים ולמעשה הרסו להם את הילדות והנעורים. אולם, מה קורה במצב המורכב של עבירות מין שקטינים ביצעו בעצמם? המצב כאן הוא הרבה יותר מורכב, שכן עולה השאלה עד כמה הקטין שביצע את המעשה בכלל מודע לחומרת המעשה שלו. עולה גם השאלה האם מעתה יש לגזור על הקטין חיים שיוביל ואותו למאסר ומכאן לפשע – וכך למעשה יהרסו את סיכוייו להשתלב כאזרח נורמטיבי.
שורה של חוקים ותקנות
לכן, נקבע בחוק הנוגע אל עבירות מין, כי באשר לעבירות של קטינים, יש מספר הגבלות שחשוב לשים לב אליהן. ראשית, גיל האחריות הפלילית, גם במקרה של עבירות מין עומד על 12 שנה. המשמעות היא שאם קטין ביצע עבירת מין והוא היה מתחת לגיל 12 – לא ניתן בכל מקרה, בלי שום קשר לחומרת המעשה, לפתוח נגדו תיק פלילי. במקום זה, יש למצוא עבורו מסגרת שיקומית בלבד שתאפשר לו להתמודד עם השלכות המעשים שביצע.
לאחר גיל 12, חלה על הקטין אחריות פלילית, אך היא לא זהה לחלוטין לזו של המבוגר. ראשית, אם מדבור על קטין עד גיל 13 שחשוד בביצוע עבירה, יש לחקור אות ורק באמצעות חוקר ילדים מוסמך במשטרה, וכמובן בליווי של עורך דין פלילי. בנושא של עבירות מין אף קיימת החמרה נוספת, וכאן יהיה מדובר על חוקר ילדים שיחקור ילדים גם עד גיל 14, וכך גם יהיה חוקר ילדים מטעם משרד הרווחה.
למה בעצם שואפים?
השאיפה במקרה זה של מערכת החוק, היא לנסות ולהחזיר קטינים שביצעו עבירות מין למסלול החיים הרגיל ככל הניתן – ועם את להסביר להם את חומרת מעשיהם. אם רשויות החוק מתרשמות שמדובר על קטין שלא היה מודע לחומרת המעשים שלו ולעתים אף לא הבין נכון את מה שהצד השני שידר לו -אפשר שתהיה העדפה למסגרת שיקומית מתאימה, כך שהקטין יוכל לחזור למסלול תקין.
הבלוג של ברונו 
כתיבת תגובה